"תערוכת הפרח" הנוסטלגית הייתה אירוע חיפאי שנחגג מידי שנה החל מ-1951 ועד אמצע שנות התשעים. בשנת 2012 התקיימה שוב תערוכת הפרח כמחווה לאירוע החיפאי הוותיק. התערוכה, שכללה מיצגים גדולי ממדים של פרחים וצמחים מכל העולם, אורגנה על ידי עיריית חיפה.
התערוכה המיוחדת במוזיאון העיר חיפה מבקשת להציע חזרה נוסטלגית בזמן לאותן תערוכות עבר, אך בו בזמן לחשוף אתכם לחגיגה חדשה של צבע וריח. התערוכה מעלה שאלות הקשורות לקשר שלנו כבני אדם עם הפרחים המקיפים אותנו. מוצגי התערוכה כוללים חומרים מאוסף מוזיאון העיר ומאוספים נוספים: צילומים היסטוריים, מסמכים, כרזות, עבודות אמנות ועוד, ודרכם ניתן ללמוד על התפתחות תערוכת הפרחים עם השנים ועל היבטיה השונים – על מאפייניה הפיזיים והחזותיים כמו גם על הרגשות והתגובות שהיא עוררה.
הפרח – מעצם היותו – מבשר בעת ובעונה אחת על התחלה וסוף, על פריחה וקמילה, ונותן השראה ועידוד בעצם מחזוריות החיים שלעולם אינה נעצרת. האוניברסליות של הפרח מדגישה את העובדה שכולנו, כיחידים וכקבוצה, חלק ממעגל החיים: משפיעים איש על רעהו וקשורים זה לזה בקשר שאינו ניתן לפרימה.
לכבוד התערוכה, יצרה אוצרת מוזיאון העיר חיפה, יפעת אשכנזי, חיבור עם שלוש ארצות: טייוואן, ליטא ויפן. לכל אחת מהמדינות מוקדש חדר משלה.
נוסף על תפקידם החשוב בטבע, משחר ההיסטוריה נתנו בני האדם משמעות אישית, תרבותית ודתית לפרחים. יופיים, צבעיהם וריחותיהם עוררו רגשות רבים והפכו למסמלים של מגוון תכונות ורגשות. משיכתם של בני האדם לפרחים היא ויזואלית בראש ובראשונה. הפרח הוא החלק היפה והצבעוני ביותר של הצמח ואי־אפשר להתעלם ממנו. ביופיו של הפרח חבויה אופטימיות, המשקפת את הצד היפה של העולם. אך מול יופיו ניצבות גם הזמניוּת והשבריריוּת, כדבר המבשר על סופיוּת. אולי דווקא בעובדה שהפרחים הם בני־חלוף טמון כוחם. הזמניוּת שלהם אינה מאפשרת לנו לקחת אותם כברורים מאליהם
בשנותיה הראשונות התערוכה נערכה בגן בנימין שבשכונת הדר בימי חג הפסח ולעיתים בשבועות. בזמן התערוכה הוצגו תערוכות אמנות במוזיאון חיפה לאמנות, שנקרא אז "המוזיאון לאמנות חדשה". כמו כן, בעיר נערכו קמפיינים ותחרויות נוספות, שקראו להתגייסות של אנשי העיר לקניית פרחים ולשתילתם. התקיימה תחרות גינות פרטיות נושאת פרסים, נערכה תחרות ציורי פרחים של ציירים חובבים, וכן התקיימה תחרות ציורי ילדים בנושא פרחים. כל אלו ועוד חוברו יחד ל"חג הפרח" – פסטיבל שגולת הכותרת שלו הייתה תערוכת הפרחים. במהלך השנים מיקום התערוכה השתנה: לעיתים היא נערכה סביב בניין העירייה, לעיתים בגן האם ומאוחר יותר בקריית אליעזר.
עיריית חיפה – תחילה בראשות אבא חושי ובהמשך בראשותם של ראשי עיר נוספים – ייחסה חשיבות גדולה לתערוכת הפרח, אשר הפכה עם השנים לאירוע גדול וחשוב שהביא מבקרים רבים לעיר. בזמן התערוכה התגייסה העירייה לשלל אירועים המעודדים חיבור לטבע הסובב את עיר הכרמל ומאדירים את יופיו. אבא חושי שם לו למטרה להנחיל ערכים חינוכיים ותרבותיים במסגרת התערוכה ולגייס את תושבי העיר לחגיגה. פרחים חולקו ברחובות, דגלים נתלו והעיר כולה לבשה צבעים וריחות רבים. העירייה שאפה להמשיך ולמתג את העיר חיפה כעיר המחוברת לטבע ומטפלת בו באהבה.
התערוכה עצמה אורגנה בכל פעם באופן מעט שונה והייתה מחולקת לפי מדורים או נושאים כמו עונות השנה, צמחי בר, פקעות ועוד. בתערוכה נכללו תצוגות של משתלות ובעלי חנויות פרחים מכל רחבי הארץ, וכן הוקמו דוכנים של ארצות שונות כמו צרפת, הולנד, ארצות הברית, סינגפור ועוד. לכבוד התערוכה עוצב כל שנה לוגו שונה ונוצרו עבורה פריטים מיוחדים: כרזות, מעטפות, בולים, גלויות, חוברות ועוד.
באמצע שנות התשעים מסורת התערוכה הגיעה לסיומה. בשנת 2012, בראשותו של יונה יהב, החליטה העירייה לערוך תערוכת פרחים חדשה, שהתקיימה בפארק הכט ליד חוף הים.
התערוכה נוצרה בסיוע:
משרד הכלכלה והתרבות של טאיפיי בתל אביב, המכון הליטאי לתרבות, שגרירות יפן בישראל, האקדמית גורדון- מובילה בחדשנות , 'זרעים מציון', 'מעפילים'
