הפרטים, המרקמים השונים, בקיעה של אור או הסתר שלו, מה שהאור מדגיש ומה שנדחק אל הצללים: בעבודותיה של ליהיא טלמור, לכל פרט יש משמעות ולכל פעולה יש מטרה. עבודתה עוסקת בחיפוש אחר משהו שאבד אך השאיר עקבות במקום, למרות תהפוכות הזמן.
התערוכה מסכמת את עבודתה של ליהיא טלמור בשני העשורים האחרונים ומציגה יכולות המצאה וחדשנות יוצאות דופן בטכניקות הדפס מוּכּרות. ההדפס מאפשר לטלמור לעקוב אחר מה שנעדר ולהנכיח אותו מחדש, תוך חשיפת התחושות והמשמעויות האחוזות בו. עבודתה מתחילה לרוב בצילום של מרחב, מנקודת מוצא של בחינת ההיסטוריה - הזמן שחלף, סיפור שהטביע את חותמו על מקום. מן הצילום טלמור מקלפת שכבות, גורעת ומוסיפה אלמנטים, מבתרת ומחברת, עד שהדימוי הסופי מתרחק מהתצלומים שמהם נולד ובורא מקום אחר, דמיוני, תוצר של שאלות, משאלות ותחושות.
החופש הגלום בתהליך העבודה על ההדפס מאפשר את הפיכת היוצרות - הפיכת המתועד למדומיין ויצירת מתח בין השִחזוּר לבדיה, בין הזיכרון להמצאה. מתוכו מצליחה טלמור להאיר פרקים חשוכים בעברו של מקום, לחשוף אמיתות וסודות המסתתרים מתחת לפני השטח, ולדון במתחים המובְנים בין היסטוריה, אדם ומקום.
ליהיא טלמור, נ' 1944, תל-אביב; חיה בקיבוץ אדמית (מפונה לעכו מאז אוקטובר 2023)
אוצרת: שחר דורון
